קריאה של חמש דקות. הטמעה של חמש-עשרה. מבנה הקבצים הפשוט שהופך את קלוד (או כל כלי AI שקורא קבצים) לחבר צוות שזוכר את הלקוחות שלכם, את הקול שלכם, ואת הכללים שלכם.
ניסיתם את ChatGPT, קלוד, Gemini. וכל שיחה הולכת אותו דבר:
אתם לא משתמשים ב-AI. אתם מאמנים אותו. מאפס. כל. פעם. מחדש.
קלוד שוכח. ChatGPT שוכח. כל מודל שוכח. אבל כל מודל יכול לקרוא קבצים. תכניסו את הקונטקסט התפעולי שלכם לקבצים, וה-AI קורא אותם לפני כל משימה. הלקוחות שלכם. הסטנדרטים שלכם. הקול שלכם. הכול נשמר. לנצח.
בלי קוד. בלי נעילת ספק. קבצי מארקדאון פשוטים בכל מקום במחשב שלכם.
צוות ה-AI שלכם, כקבצים.
קובץ מארקדאון אחד לכל אייג׳נט. פרסונה, תפקיד, גדרות. עריכת הקובץ זה האימון.
תיקייה אחת לכל לקוח.
לכל לקוח יש README שמנתב את ה-AI לנתיב הנכון: קמפיינים, SEO, דוחות, שיחות.
משמעת תפעולית.
הגדרות שמונעות מ-AI לפרוץ אצל לקוח משלם. כללי קול, רשימת "אף פעם לא", כללי סנכרון.
תהליכים חוזרים.
קליטת לקוח. השקת קמפיין. שילוח עמוד. כל מתכון שאייג׳נט יכול להריץ.
שכבת התשתית.
איפה ה-MCPs יושבים, איפה המפתחות, מה מחובר למה.
אינדקס המוח.
הקובץ האחד שכל שיחת AI קוראת קודם. מנתב את ה-AI לקונטקסט הנכון למשימה.
ZIP אחד. שש תיקיות. כמה קבצים אמיתיים עובדים בכל אחת. תפתחו לכל תיקייה במחשב.
פתחו את התיקייה ב-Claude Code, Cursor, או Cline. כל כלי AI שקורא קבצים עובד. הכספת היא רק מארקדאון.
זאת הפקודה היחידה שאתם מקלידים. מעכשיו כל שיחת AI מתחילה כשהיא כבר מכירה את הפעילות שלכם.
אתם מקבלים מייל בסגנון קורפורטיבי שלא מציין שום דבר ספציפי. אתם משכתבים חצי ממנו.
ה-AI כבר מכיר את התעשייה של הלקוח, את הקמפיינים שרצים השבוע, את הטון שלכם, ואת רשימת "אף פעם לא תגיד". הטיוטה הראשונה היא הטיוטה.
עצה גנרית. נקודות שאפשר למצוא בכל בלוג.
קובץ אייג׳נט הקמפיינים נכנס עם הפלייבוק. עם המפה של המתחרים. עם הלמידות הקודמות. עם כללי המשמעת. אתם מקבלים את אותה תשובה שאיש האסטרטגיה הבכיר שלכם היה נותן.
שעתיים של הקמה. דקים להעתיק. תיקיות לבנות. גיליונות לעדכן.
קובץ הוורקפלו מפרט כל צעד. האייג׳נטים מתעוררים בסדר. עשרים דקות אחר כך יש לכם תיקיית לקוח עובדת ותוכנית לשבוע הראשון.